מורה נבוכים

לאורך הסדרה פגשנו מושגים שונים — מדיטציה , יוגה , דהראמה וויפאסנה . ראינו שיש הבדל בין תרגול לבין מצב תודעה, ושיש מגוון רחב של תרגולים שמטרתם לייצב ולהעמיק איכויות תודעה שונות. ראינו גם שתרגול יוגה יכול להיתפס כמדיטציה מבוססת גוף. בנוסף, תיארנו את הלימוד הבודהיסטי לשחרור מסבל (הדהארמה), ואת אחת משתי משפחות התרגולים הדהארמיים בדרך לשחרור, הלא היא הויפאסנה. המושג האחרון בסדרה הוא מיינדפולנס (mindfulness) — מונח נפוץ, אבל לא תמיד ברור למה בדיוק מתכוונים כשמשתמשים בו. מה זה מיי

חבר לעבודה: ״אז מה, לא דיברת עשרה ימים״? אני: ״כן, אבל זה באמת לא העניין״ חבר: ״מה, אבל בלי לדבר עשרה ימים??״ בחיוך רחב ובמבט שאומר: ״אל תספר לי על חיבוק העצים בבקשה, לטובת שנינו״. בחלק הראשון של הסדרה עסקנו במדיטציה, בחלק השני ביוגה, ובשלישי בדהראמה . דיברנו על האבחנה בין תרגול מדיטציה לבין מצב, או איכות מדיטטיבית, על כך שיש מגוון רחב של תרגולי מדיטציה שמטרתם להביא את התודעה למצב מדיטטיבי, לפתחו ולהעמיקו, ועל כך שניתן להתייחס לתרגול התנוחות (אסאנות) והנשימות היוגי כתרגול מ

בחלק הראשון של הסדרה עסקנו במושג מדיטציה, ובחלק השני ביוגה. דיברנו על האבחנה בין תרגול מדיטציה לבין מצב, או איכות מדיטטיבית, על כך שיש מגוון רחב של תרגולי מדיטציה שמטרתם להביא את התודעה למצב מדיטטיבי, לפתחו ולהעמיקו, ועל כך שניתן להתייחס לתרגול התנוחות (אסאנות) והנשימות היוגי כתרגול מדיטציה מבוסס גוף. בפוסט הנוכחי ניגע במושג פחות מוכר אבל משמעותי ורחב אולי יותר מכל השאר: הדהארמה . רקע והיסטוריה המונח דְהַארְמָה  ( Dharma  בסנסקריט, Dhamma  בפאלי) הוא ה דרך שלימד סידהארתה גא

בחלק הראשון של הסדרה עסקנו במושג מדיטציה. דיברנו על כך שבדיבור שגור הוא מתייחס למעשה לשני מונחים שונים: תרגול מדיטציה, ומצב מדיטציה, או איכות מדיטטיבית. דיברנו על כך שיש מגוון רב של תרגולי מדיטציה, כולם נועדו להביא את התודעה למצב מדיטציה, לטפח ולהעמיק אותו. בפוסט הזה נעסוק במושג יוגה. נבין למה הוא מתייחס ומה הקשר שלו למדיטציה. בשפה היומיומית, “יוגה” היא שיעור עם מזרן. אולי קצת גמישות, קצת כוח, אולי גם קצת רגיעה בסוף. משהו כזה: אבל האמת היא שיוגה מתייחסת לתרגול ולתורה רוחנית

חבר לעבודה: ״מתן, היום זה המפגש יוגה שלך? אני חייב להגיע״ אני: ״לא יוגה, מדיטציה :-)״ חבר לעבודה: ״אה סבבה, כן, מפגש מיינדפולנס״. דו השיח הטיפוסי לעיל חזר על עצמו בווריאציות שונות לאורך השנים, והוא משקף בלבול מושגים מוצדק. בסדרת הפוסטים הזו אנסה לעשות קצת סדר.  סביר להניח שהאסוציאציה הראשונה שעולה לרובנו כשאנחנו חושבים על מדיטציה נראית בערך כך: האסוציאציה הזו מובנת, אבל היא גם מעט מטעה, משום שמדיטציה מתייחסת לחוויה פנימית ולא לתנוחת גוף. ייתכן שמתרגלת תשב בתנוחת לוטוס מושלמת