הטיות ותעתוע

חזרה קצרה על החלק הראשון בחלק הראשון  של הפוסט עסקנו ביכולת לפוגג אשליה ותעתוע בעזרת עצירה, עיגון תשומת הלב והרפיה. ההליכה במנהרת המערבולת היא קוריוז נחמד, אבל היא נוגעת בשאלה עמוקה ויסודית: במה ניתן לבטוח? כאשר האינטרפרטציה של החוויה החושית שגויה לחלוטין (במציאות לא אני מסתובב, אלא הפסים המוקרנים על דופן המנהרה) – במה כן ניתן לבטוח? התשובה בחלק הקודם הייתה: להחזיר את תשומת הלב אל החוויה הגולמית, הראשונית, הטרום־פרשנית. התחושה של כף הרגל פוסעת על המשטח המוצק, תחושת הנשימה בג

לפני מספר שבועות ביקרנו במוזיאון האשליות. בכל פעם מחדש מדהימה אותי ההיווכחות עד כמה התפיסה שלנו עשויה להוליך אותנו שולל. בפרט, היו שני מוצגים שהמפגש איתם היה מעניין במיוחד. בפוסט הזה אספר על הראשון ביניהם - מנהרת המערבולת (vortex tunnel) . המתקן בנוי כמנהרה גלילית אופקית באורך של כ 20 מטר, ולאורכה גשר מגודר, בגובה של כמטר וחצי מעל הרצפה. המשתתפים עולים על הגשר בקצה אחד של המנהרה בגרם מדרגות, הולכים לאורכו בתוך המנהרה, ואז יורדים בצד השני ויוצאים מהמנהרה. עד כאן זה די טריוואלי