לאורך הסדרה פגשנו מושגים שונים — מדיטציה , יוגה , דהראמה וויפאסנה . ראינו שיש הבדל בין תרגול לבין מצב תודעה, ושיש מגוון רחב של תרגולים שמטרתם לייצב ולהעמיק איכויות תודעה שונות. ראינו גם שתרגול יוגה יכול להיתפס כמדיטציה מבוססת גוף. בנוסף, תיארנו את הלימוד הבודהיסטי לשחרור מסבל (הדהארמה), ואת אחת משתי משפחות התרגולים הדהארמיים בדרך לשחרור, הלא היא הויפאסנה. המושג האחרון בסדרה הוא מיינדפולנס (mindfulness) — מונח נפוץ, אבל לא תמיד ברור למה בדיוק מתכוונים כשמשתמשים בו. מה זה מיי

חבר לעבודה: ״מתן, היום זה המפגש יוגה שלך? אני חייב להגיע״ אני: ״לא יוגה, מדיטציה :-)״ חבר לעבודה: ״אה סבבה, כן, מפגש מיינדפולנס״. דו השיח הטיפוסי לעיל חזר על עצמו בווריאציות שונות לאורך השנים, והוא משקף בלבול מושגים מוצדק. בסדרת הפוסטים הזו אנסה לעשות קצת סדר.  סביר להניח שהאסוציאציה הראשונה שעולה לרובנו כשאנחנו חושבים על מדיטציה נראית בערך כך: האסוציאציה הזו מובנת, אבל היא גם מעט מטעה, משום שמדיטציה מתייחסת לחוויה פנימית ולא לתנוחת גוף. ייתכן שמתרגלת תשב בתנוחת לוטוס מושלמת

לפני מספר שבועות ביקרנו במוזיאון האשליות. בכל פעם מחדש מדהימה אותי ההיווכחות עד כמה התפיסה שלנו עשויה להוליך אותנו שולל. בפרט, היו שני מוצגים שהמפגש איתם היה מעניין במיוחד. בפוסט הזה אספר על הראשון ביניהם - מנהרת המערבולת (vortex tunnel) . המתקן בנוי כמנהרה גלילית אופקית באורך של כ 20 מטר, ולאורכה גשר מגודר, בגובה של כמטר וחצי מעל הרצפה. המשתתפים עולים על הגשר בקצה אחד של המנהרה בגרם מדרגות, הולכים לאורכו בתוך המנהרה, ואז יורדים בצד השני ויוצאים מהמנהרה. עד כאן זה די טריוואלי